תקשורת בין אישית- מה עושים כשהמפות מתנגשות…

הוא מתקשר ואומר לה לבוא…

מיד עובר לה בראש – "יש לו משהו חשוב להגיד לי",
היא מתניעה את האוטו ונוסעת ובלב טמונה התקווה – אולי היום היא תישמע סוף סוף את מה שהיא כל כך הרבה זמן מצפה לשמוע…

הם נפגשים, יש להם חצי שעה לפני שכל אחד חוזר לענייניו והם יושבים ומדברים והיא מחכה..תקשורת מקרבת - זוגיות ויחסים
אולי עכשיו זה עומד להגיע, המשפט הזה שרץ במחשבותיה שוב ושוב , פעם אחר פעם בכל וריאציה אפשרית…

ואז הוא אומר "התגעגעתי אליך…" והיא מחכה…
ופתאום הוא אומר "למרות שתכננו, לא אוכל לפגוש אותך מחר. אני חייב ללכת לפגוש את אחותי, היא פה בארץ למעט זמן ובימים האחרונים כמעט ולא הייתי איתה"…

והיא, מרגישה את המכה שבלב של אותה צפייה ששוב לא התממשה, מתנהלת לרגע כאילו אין בעיה וכאילו היא מבינה, ואז הכעס עולה והאכזבה מציפה.
"למה לא תכננת את השבוע שלך באופן יעיל יותר? למה דווקא על המפגש שלנו אתה מוותר, ולמה תמיד יש דברים חשובים יותר?"
הכעס פורץ בעוצמה לא צפויה והוא לגמרי מופתע… "את לא מעריכה את מה שיש" הוא אומר לה,
"אנו מבלים שעות רבות ביחד, יש לנו אחד את השני ואת כל האהבה הזו וזה כל כך הרבה, ואיך את לא רואה"…

איך היא לא רואה?
איך הוא לא רואה?
ואיך הם לא רואים זה את זה?

איך אפשר לראות, כשכל אחד מהם מסתכל על המציאות דרך נקודת המבט שלו?
כשהמפה שמצויה לכל אחד מהם בראש, איננה של מה שקורה במציאות,
אלא של הפרשנות שכל אחד מהם רקם בקפידה ואוחז בה כאילו היא אמת צרופה….

היא  – הציפייה רוקמת את המפה שלה, כל ביטול או שינוי תוכנית  שהוא ייעשה היא עוד הוכחה לציפייה שלא הוגשמה…
הוא – איש של מחויבות ואחריות משפחתית וזה מה שרוקם את המפה שלו. בעיניו כל מפגש שהוא מצליח לקיים עם אהובתו, למרות כל מה שקורה מסביב, הוא הישג בפני עצמו.

בעת ויכוח ופרץ של רגשות, כשהחוויה שלהם את המציאות באותו רגע כל כך שונה,
אין אז טעם לנסות ולשכנע, אין טעם להוכיח לשני את נקודת המבט שלי ואת צידקת דרכי…
נקודת המבט של השני לא תשתנה בזמן שהיא נאבקת על חייה, בועטת בעוצמה, מנסה להגן בחירוף נפש על מקומה….

אז מה בכל זאת ניתן לעשות כשהוויכוח סוער והמריבה מתלקחת?
לנשום עמוק ולעשות משהו שנשמע פשוט אבל בהחלט מורכב…
רק להקשיב לכאב של האחר ולהביע הבנה לנקודת המבט שלו…
"אני מבין שכואב לך ושאת מתגעגעת להיות איתי, אני מבין שכל פגישה שאני מבטל זה כואב"
"אני מבינה שחשוב לך לדאוג למשפחה שלך. אני יודעת שגם חשוב לך להיות איתי ושאתה מנסה לשלב הכי טוב שאתה יכול."

ומתי אפשר להסביר את נקודת המבט שלנו? ואולי גם להשפיע על האחר?
רק אחרי שהוא ירגיש  שראו אותו, שמבינים אותו ,שלא שופטים אותו ומכבדים את נקודת מבטו..
רק אז הוא יהיה פתוח באמת להקשיב ורק אז אפשר להתחיל להסביר….

 

Image: nuttakit /FreeDigitalPhotos.net

יפעת אודות